דודו טסה והכוויתים: מדריך לאלבומים ולמפגשים המוזיקליים

מהשורשים העיראקיים של הכוויתים ועד המפגש עם ג׳וני גרינווד: שלושה אלבומים ושלוש דרכים לשמוע את דודו טסה.

דודו טסה והכוויתים: מדריך לאלבומים ולמפגשים המוזיקליים

הגיטרה של דודו טסה יכולה להישמע מוכרת גם למי שאינו מבין מילה בערבית. היא מלווה מנגינות שמתפתלות, מדגישה קצב ומכניסה מתח של רוק אל שירים שחייהם התחילו בעולם מוזיקלי אחר. בפרויקט הכוויתים המפגש הזה מקבל משמעות אישית: טסה חוזר ליצירתם של האחים צאלח ודאוד אל־כוויתי, אחיו של סבו וסבו בהתאמה. הוא לא מציג אותה כמוצג במוזיאון, אלא כחומר שאפשר לנגן, לשיר ולגלות מחדש.

למי שמחפש תקליטים של דודו טסה, כדאי להבחין בין אלבומי הכוויתים לבין שיתוף הפעולה עם ג׳וני גרינווד. הקשר ביניהם עמוק, אבל כל אחד מציע נקודת כניסה אחרת. הנה מסלול המבוסס על שלושה אלבומים המופיעים בקטלוג התו השמיני.

דודו טסה והכוויתים: להכיר את השורש ואת העיבוד

הפרויקט שהחל ב־2011 מחזיר למרכז הבמה את המוזיקה של האחים אל־כוויתי. האלבום דודו טסה והכוויתים הוא בחירה מתאימה למי שרוצה להתחיל מהרעיון שבבסיסו: מפגש בין רפרטואר עיראקי לבין נגינה עכשווית. בהאזנה כדאי לעקוב אחר קו השירה, ואז לשים לב לאופן שבו הליווי נותן לו תנופה. זו מוזיקה שמאפשרת ליהנות ממלודיה ומקצב גם לפני שמכירים את הסיפור שמאחוריה.

השם „הכוויתים” עלול לבלבל: כאן הוא מפנה למורשת האחים אל־כוויתי ולפרויקט של טסה. אין צורך להכיר מראש את ההיסטוריה של המוזיקה הערבית כדי להיכנס לאלבום. דווקא ההאזנה הראשונה יכולה לפתוח סקרנות למסורת שממנה הגיעו השירים.

עלא שואטי: להמשיך את המפגש

ב־עלא שואטי ממשיך טסה לעבוד עם אותו עולם מוזיקלי. שיר האלבום „עלה שואטי דג׳לה” מתועד ברפרטואר הזה ומקשר בין יצירתו של צאלח אל־כוויתי לבין העבודה של טסה וניר מימון. למי שכבר נשבה באלבום הראשון, זהו המשך שכדאי לתת לו זמן משלו, ולא רק לחפש בו חזרה על הרגעים שכבר אהב.

דרך מעניינת להשוות בין השניים היא להתמקד בהגשה: כיצד משפט מוזיקלי נמשך, היכן הקול נשאר לבדו לרגע ואיך הקצב מחזיר אותו אל ההרכב. אם אתם אוהבים תקליטים שמגלים פרטים קטנים בהאזנות חוזרות, שני אלבומי הכוויתים מציעים מסלול שיש בו הרבה מעבר לפזמון מוכר.

Jarak Qaribak: לפתוח את המעגל

Jarak Qaribak של דודו טסה וג׳וני גרינווד הוא פרויקט משותף נפרד. הוא מפגיש שירים וזמרים מארצות שונות במזרח התיכון ובסביבתו, עם גיטרות, כלי נגינה מסורתיים ומכונות תופים. חילופי הקולות הם חלק מהקסם: המאזין עובר בין מבצעים שונים בלי לאבד את החוט המוזיקלי שמחבר את האלבום.

זהו כיוון מסקרן במיוחד למי שמגיע מהרוק של גרינווד ומוכן לתת למנגינות להוביל. לעומת ההתמקדות המשפחתית של הכוויתים, כאן המרחב מתרחב למפגש בין מסורות ומבצעים. האלבום מתאים למי שרוצה להוסיף לאוסף תקליט שחוצה את גבולות הפלייליסט הרגיל שלו.

איזה אלבום לבחור?

התחילו באלבום הכוויתים הראשון אם הסיפור המשפחתי והמפגש עם הרפרטואר העיראקי מושכים אתכם. עברו ל„עלא שואטי” כדי להעמיק, או בחרו ב־Jarak Qaribak אם אתם סקרנים לשיתוף פעולה רחב יותר. בעמוד התקליטים של דודו טסה תוכלו להמשיך בין האלבומים ולבחור את הכיוון שמתאים לכם. לעוד נקודות כניסה למוזיקה המקומית, קראו את המדריך לתקליטים ישראלים בלתי נשכחים. מצאתם את הצליל שחיפשתם? היכנסו לאלבום שבחרתם והוסיפו אותו לאוסף דרך התו השמיני.