תיאור
“Killer” של אליס קופר הוא אחד מאלבומי הרוק המורבידיים והנועזים של תחילת שנות ה־70, ויצא לראשונה בשנת 1971. זהו האלבום הרביעי של הלהקה הנושאת את שמו של הסולן, Alice Cooper, אך באותה תקופה עדיין פעלה כלהקה של ממש ולא כפרויקט סולו בלבד.
האלבום הזה סימן את המעבר הסופי של אליס קופר מלהקת גלאם רוק אקספרימנטלית ללהקה של שוק רוק אפל ומלא תיאטרליות, עם הופעות שכללו גליוטינות, נחשים וסצנות אימה בימתיות. Killer היה הצהרת כוונות מובהקת: לא עוד מוזיקה "נעימה" אלא בועטת, תוקפת, מרושעת – ובעיקר בלתי נשכחת.
מוזיקלית, האלבום משלב הארד רוק, בלוז רוק ופסיכדליה עם ניחוחות פרוגרסיביים. השירים עוסקים ברצח, מיניות, דיכוי ומרד, וכוללים כמה מהריפים הגדולים של הגיטריסט גלן בוקסטון והפקה כבדה של בוב אזרין (שיעבוד בהמשך גם עם פינק פלויד ומטאליקה).
הלהיט הבולט ביותר מהאלבום הוא “Under My Wheels”, אך גם שירים כמו “Be My Lover” ו־“Dead Babies” הפכו לאייקונים בהופעות של קופר. במיוחד בולט שיר הסיום הדרמטי “Killer” – יצירה תיאטרלית ומאיימת באורך כמעט 8 דקות.
למרות התכנים הקודרים, האלבום זכה להצלחה מסחרית גדולה והתקבל בהתלהבות על ידי הקהל והמבקרים כאחד. הוא נחשב עד היום לאחד מהאלבומים החשובים והמשפיעים של שנות ה־70 ברוק הכבד, ואף היווה השראה לגל האומנים התיאטרליים שבאו אחריו – כמו מרילין מנסון ו־Slipknot.
לתשומת ליבכם:
במידה ואתם משתמשים בפטיפון מסוג "מזוודה", ייתכן שהתקליט לא ינוגן באופן מיטבי. במקרים רבים פטיפונים מסוג זה אינם מותאמים לתקליטים איכותיים, ולכן האחריות על התאמת המוצר חלה על הרוכש.