תיאור
האלבום More Songs About Buildings And Food של להקת Talking Heads יצא לראשונה בשנת 1978 ונחשב לנקודת מפנה משמעותית בהתפתחות הסאונד הייחודי של הלהקה – תערובת נועזת של פאנק ניו-יורקי, ארט רוק, ופופ אינטלקטואלי, שהלכה והתחדדה תחת הפקתו של בריאן אינו. זהו האלבום השני של ההרכב, והראשון בשיתוף הפעולה הפורה עם אינו, שילווה אותם גם באלבומים הבאים ויתרום רבות לתחושת הניסוי והגרוב הקליל אך מורכב.
כבר משמו האירוני של האלבום – שמרפרר לשירי אהבה אך עוסק במקום זאת בארכיטקטורה ואוכל – ניתן להבין את הגישה האינטלקטואלית והמרוחקת של דייוויד ביירן והחבורה. זהו אלבום שמצליח להישמע גם קר וגם מלא חיים באותה נשימה. הסאונד כאן חד, קצבי, מינימליסטי אך עמוק, ומתאפיין בשימוש קצבי בגיטרות פאנקיות, מקצבים אפריקאים, וגישה מאוד מחושבת אך מבריקה.
גרסת הכיסוי ל־Take Me To The River של אל גרין הפכה ללהיט והביאה את הלהקה לראשונה אל המיינסטרים – אך שאר האלבום לא פחות מבריק: עם טקסטים חדים, אקצנטים ניו־יורקיים וביצועים מדויקים שמזכירים לנו שמדובר באחת הלהקות החכמות והמקוריות של תקופת הפוסט-פאנק.
עטיפת האלבום, שמציגה תמונת פסיפס דיגיטלית של הלהקה המורכבת מ־529 תמונות פספורט, עוצבה על ידי האמן טיבור קאלמן ונחשבת לאחת העבודות הויזואליות הבלתי נשכחות של סוף שנות ה־70.
לתשומת ליבכם:
במידה ואתם משתמשים בפטיפון מסוג "מזוודה", ייתכן שהתקליט לא ינוגן באופן מיטבי. במקרים רבים פטיפונים מסוג זה אינם מותאמים לתקליטים איכותיים, ולכן האחריות על התאמת המוצר חלה על הרוכש.