תיאור
אלבום האולפן ה־14 והאחרון של פינק פלויד בהרכבם הקלאסי, The Division Bell, הוא יצירה אפית ועמוקה שיצאה ב־1994 – עשר שנים אחרי האלבום הקודם, "The Final Cut". זהו האלבום השני של הלהקה בהובלת הגיטריסט דייוויד גילמור, ללא רוג'ר ווטרס, והוא מאופיין בסאונד עשיר, הפקות מרהיבות וטקסטים שמתמקדים בתקשורת בין בני אדם – ובייחוד בתקשורת הכושלת.
האלבום זכה להצלחה מסחרית אדירה, הגיע למקום הראשון בבריטניה ובארה"ב, ומכר מעל 12 מיליון עותקים ברחבי העולם. כמה מהשירים נכתבו בשיתוף עם אשתו של גילמור, פולי סמפסון, שתרמה לתוכן הלירי והרגשי של האלבום. בין הרצועות הבולטות ניתן למצוא את “High Hopes” האפי, שמתאר את אובדן התום והנעורים, ואת “Keep Talking” הכולל קטע מדובר בקולו של סטיבן הוקינג (!), שהושאל מתוך פרסומת בריטית.
העטיפה המרשימה, שעוצבה על ידי סטורם ת'ורג'סון, כוללת שני פסלים ענקיים העומדים זה מול זה ויוצרים פרופיל של פנים – סמל נוסף לנושא המרכזי של תקשורת.
לתשומת ליבכם:
במידה ואתם משתמשים בפטיפון מסוג "מזוודה", ייתכן שהתקליט לא ינוגן באופן מיטבי. במקרים רבים פטיפונים מסוג זה אינם מותאמים לתקליטים איכותיים, ולכן האחריות על התאמת המוצר חלה על הרוכש.