תיאור
אלבום הבכורה של Idles, שיצא לראשונה בשנת 2017, הוא התפרצות של זעם, סרקזם, ותודעה פוליטית שנעטפת ברעש פוסט-פאנקי מחוספס וללא מסננים. Brutalism כשמו כן הוא – מחוספס, קודח, ולא מתנצל לרגע – אך מתחת לפני השטח מסתתרת אינטליגנציה חדה ורגש גולמי, במיוחד בנושאים כמו אובדן, מעמדות, זכויות נשים ותסכול מהחיים המודרניים.
הסולן ג'ו טאלבוט נשמע כמו אדם שנלחם על קולו – וזו לא רק מטאפורה. בשיר "Mother", למשל, הוא נוגע בפצעים פתוחים של החברה הפטריארכלית, תוך כדי אזכור אמו שנפטרה זמן קצר לפני יציאת האלבום (ומונצחת גם על עטיפתו). השירים "Divide and Conquer" ו-"White Privilege" צוללים באומץ לתוך נושאים של מערכת הבריאות, גזענות וזכויות חברתיות, בעוד "Stendhal Syndrome" לועג לאליטיזם התרבותי ולחוסר המשמעות שבאמנות מנותקת מהעם.
האלבום משלב בין גיטרות צורמות, קטעי דקלום צעקניים ותופים שמכים בלי רחמים – אבל התוצאה לא כאוס לשם הכאוס, אלא זעקה אמיתית של דור כועס. Brutalism הציב את Idles על מפת הרוק האלטרנטיבי הבריטי והכריז בבירור: הפאנק עוד חי, והוא חזר כדי להכאיב ולחנך באותה נשימה.
לתשומת ליבכם:
במידה ואתם משתמשים בפטיפון מסוג "מזוודה", ייתכן שהתקליט לא ינוגן באופן מיטבי. במקרים רבים פטיפונים מסוג זה אינם מותאמים לתקליטים איכותיים, ולכן האחריות על התאמת המוצר חלה על הרוכש.