תיאור
האלבום Come של פרינס יצא לראשונה בשנת 1994 ונחשב לאחד הפרויקטים האישיים, המורכבים והאפלים ביותר שלו. האלבום הופק על רקע תקופה סוערת בקריירה של פרינס, שכללה סכסוך מתוקשר עם חברת התקליטים Warner Bros., שבמסגרתו החל להופיע תחת סמל בלתי ניתן להיגוי במקום שמו. Come היה ניסיון מתוחכם לגשר בין דרישות חברת התקליטים לרוחו האמנותית המשתנה והבלתי צפויה.
האלבום מציע תערובת של פאנק, אר־אנ־בי, סול, פסיכדליה, ואפילו רגעים דרמטיים שמזכירים יצירה תיאטרונית. הוא נפתח ברצועה הארוכה והחושנית "Come" שנמתחת על פני יותר מ־11 דקות (במהדורות המלאות), כמו הצהרה ברורה על האמביציה המוזיקלית והארוטית של פרינס.
בהמשך מופיעות יצירות שנעות בין גרוב חללי ("Space"), סקסואלי וחייתי ("Pheromone", "Loose!"), לבין רגעים אינטימיים ואפלים כמו "Papa" – שיר טעון על התעללות, ו־"Dark" – בלדת נשמה כאובה. "Solo" הוא קטע קולי דרמטי שנכתב בשיתוף המחזאי דיוויד הנרי וואנג, ואילו "Letitgo" הפך ללהיט מיינסטרים יותר עם ביט קליט ועיבוד ג'אזי שמזכיר את ימיו המוקדמים.
השיר האחרון באלבום, "Orgasm", משלב קטעים חושניים של נשימות וקולות של פרטנרית לשעבר (וניטי), במה שמהווה חתימה מינית ואומנותית כאחת.
Come אינו אלבום קל לעיכול, אבל הוא ביטוי מובהק לאומץ האמנותי של פרינס – פרובוקטיבי, עמוק, ולעיתים קרובות גאוני.
לתשומת ליבכם:
במידה ואתם משתמשים בפטיפון מסוג "מזוודה", ייתכן שהתקליט לא ינוגן באופן מיטבי. במקרים רבים פטיפונים מסוג זה אינם מותאמים לתקליטים איכותיים, ולכן האחריות על התאמת המוצר חלה על הרוכש.