תיאור
McCartney II, שיצא לראשונה בשנת 1980, הוא אלבום הסולו השני של פול מקרטני בו הוא לקח הפעם צעד קיצוני לעבר אלקטרוניקה, סינתיסייזרים וניסויים מוזיקליים. מדובר באלבום שונה וייחודי בנוף הפופ והרוק של התקופה, כזה שחילק את דעת הקהל והפך לאבן דרך עבור יוצרים אלטרנטיביים בדיעבד.
האלבום נוצר כולו על ידי מקרטני עצמו – כתיבה, ביצוע, הפקה ונגינה על כל הכלים – בדיוק כפי שעשה באלבום הסולו הראשון שלו McCartney מ־1970. אבל אם הראשון היה אקוסטי וביתי, כאן מקרטני הלך למקום אחר לגמרי – צלילים מכאניים, ביטים מוקלטים מראש, מקצבים לא שגרתיים, ובחירות סאונד שנשמעו כמעט כמו פריצה מוקדמת לעולם הסינת־פופ והניו ווייב.
הלהיט הגדול מהאלבום, "Coming Up", הפך להצלחה בינלאומית וזכה גם לגרסת הופעה עם Wings. "Temporary Secretary" נחשב לשיר קאלט אקסצנטרי, עם ביטים חזרתיים ודיבור מהיר כמעט רובוטי – שהשפיעו על סצנת הסינת־פופ של האייטיז והטכנו של הניינטיז.
"Waterfalls" היא בלדת פסנתר נוגעת ומינימליסטית שזכתה לאהבה מחודשת בשנים האחרונות, ו־"Summer's Day Song" מציג את הצד המהורהר והאווירי של מקרטני, כמעט כמו ציור מוזיקלי של אחר צהריים שקט.
בצדדים האינסטרומנטליים של האלבום כמו "Front Parlour" ו־"Frozen Jap" אפשר לשמוע את מקרטני בוחן טקסטורות צליליות שנשמעו כמו חיזוי מוקדם של אמביינט ו-IDM. גם שירים כמו "Darkroom" ו־"Bogey Music" מציגים את חוש ההומור וההרפתקנות שלו, ו־"One Of These Days" סוגר את האלבום בנימה רגועה ואישית.
למרות הביקורות המעורבות בזמנו, McCartney II נחשב היום לאלבום משפיע, פורץ דרך, וכזה שגילה מחדש את האמן שנחשב ל"מסורתי" – כאוונגרדיסט נועז.
לתשומת ליבכם:
במידה ואתם משתמשים בפטיפון מסוג "מזוודה", ייתכן שהתקליט לא ינוגן באופן מיטבי. במקרים רבים פטיפונים מסוג זה אינם מותאמים לתקליטים איכותיים, ולכן האחריות על התאמת המוצר חלה על הרוכש.