תיאור
האלבום Jazz של קווין יצא לראשונה בשנת 1978 ונחשב לאחד האלבומים הצבעוניים, ההרפתקניים והלא שגרתיים בדיסקוגרפיה של הלהקה. הוא משלב רוק, גלאם, פופ, ג’אז ואפילו נגיעות של דיסקו – בדיוק כפי ששמו מרמז, אך באירוניה מובהקת – כי למעשה אין בו כמעט ג’אז.
האלבום נפתח עם "Mustapha", שיר יוצא דופן שבו פרדי מרקורי משלב אנגלית עם ערבית ושפות מומצאות – פרץ אנרגיה מזרח-תיכוני שמכריז על כך שאין חוקים באלבום הזה.
מיד אחריו מגיע הלהיט הכבד והקלאסי "Fat Bottomed Girls", שמוביל בקו גיטרות גרובי ודיסטורשן בולט.
"Jealousy" הוא בלדה מלודית שהושפעה מהמוזיקה ההודית, עם פסנתר מותאם לצלילי סיטאר – עוד הוכחה ליכולת של הלהקה להמציא את עצמה מחדש.
"Bicycle Race" נכתב כהתכתבות הומוריסטית עם השיר הבא בתקליט, וכולל סולו פעמונים של אופניים – והקליפ שלו כלל מרוץ אופניים של נשים בעירום, מה שגרר שערורייה.
"If You Can't Beat Them" הוא שיר רוק קלאסי עם סולואים מהדהדים, בעוד "Let Me Entertain You" היא הכרזת כוונות תיאטרלית ומטאלית כאחד, בה מרקורי ממש מתפרץ על הבמה.
צד ב' מתחיל עם "Dead On Time", שיר רוק מהיר ואלים – מהמטאליים ביותר של קווין.
"In Only Seven Days" מציג את הרכות המלודית של ג'ון דיקון, ו-"Dreamer's Ball" הוא מחווה ללהקות הסווינג של שנות ה-30.
"Fun It" נשמע כמו דיסקו מוקדם ומנבא את הגל שיגיע שנים אחר כך, ו-"Leaving Home Ain't Easy" שוב מציג את בראיין מיי כמספר סיפורים מלודי ונוגע.
אחד משיאי האלבום הוא כמובן "Don't Stop Me Now" – להיט נצחי שנחשב בעיני רבים לשיר האולטימטיבי של פרדי מרקורי: חופשי, שמח, סוחף.
האלבום נחתם עם "More Of That Jazz", שיר גרובי שנוגע בביקורת עצמית תוך חיבור לסאונד פסיכדלי ומקוטע.
Jazz הוא אלבום נועז, שמוכיח עד כמה Queen לא חששו לערבב סגנונות, לחצות גבולות ולשבור את חוקי הרוק – תקליט אמיץ, פרוע ובלתי צפוי.
לתשומת ליבכם:
במידה ואתם משתמשים בפטיפון מסוג "מזוודה", ייתכן שהתקליט לא ינוגן באופן מיטבי. במקרים רבים פטיפונים מסוג זה אינם מותאמים לתקליטים איכותיים, ולכן האחריות על התאמת המוצר חלה על הרוכש.