תיאור
אלבום האולפן הרביעי של בלונדי, Eat to the Beat, יצא לראשונה בשנת 1979 והוכיח שוב שבלונדי אינה עוד להקת ניו-וייב – אלא תופעה תרבותית של ממש. האלבום שוחרר לאחר ההצלחה האדירה של Parallel Lines, אך לא נכנע ללחץ – אלא לקח את הלהקה למחוזות מוזיקליים נועזים אף יותר. זהו אלבום בועט, מהיר, ולעיתים גם אפל, שמשלב פאנק, דיסקו, פופ, רוק וניו וייב בגישה חסרת פחד.
דבי הארי מביאה לתוך האלבום את כל הכריזמה הסקסית והחייתית שלה – ומוכיחה למה היא הייתה (ונשארה) אחת מהפרונטמניות הגדולות בהיסטוריה של הרוק. לצידה, כריס שטיין והלהקה כולה דוחפים את הסאונד קדימה עם הפקה נוצצת אך חדה, בהובלת מייק צ'פמן.
האלבום כולל להיטים כמו "Dreaming", "Atomic" ו-"Union City Blue" – כל אחד מהם מייצג צד אחר של הלהקה: פופ סוחף, גלאם אפוקליפטי, וניאו-רומנטיקה עם ניחוח אורבני. אחת מהמהפכות התרבותיות שבאה עם האלבום הייתה הפקתו כקליפ לכל שיר – לראשונה בהיסטוריה של הרוק, האלבום לווה בוידאו לכל רצועה, מה שהקדים את עידן ה-MTV בכמה שנים.
זהו אלבום שמציין את שיא הבשלות המוזיקלית של בלונדי – מלא אנרגיה, רעב, ותחכום. תקליט שחייב להיות על המדף של כל חובב ויניל.
לתשומת ליבכם:
במידה ואתם משתמשים בפטיפון מסוג "מזוודה", ייתכן שהתקליט לא ינוגן באופן מיטבי. במקרים רבים פטיפונים מסוג זה אינם מותאמים לתקליטים איכותיים, ולכן האחריות על התאמת המוצר חלה על הרוכש.